מי שעוקב אחרי בסטורי בטח לא יאמין וזה ברור, היום אני כמעט כל יום בבגד ים. לא משנה אם אני בבריכה או בים – אני

שנים שרציתי קריירה משלי ונשארתי בבית, כי פחדתי שלא אדע לשים גבול שאהיה טוטאלית לעבודה, ללקוחות ואזניח את האמהות, את הזוגיות, את הבית. לא האמנתי

באותו שביל שנפלתי והתרסקתי שעדיין יש לי צלקות בפנים וברגלים וידעתי שתמיד אקום מחדש. נפלתי כי כל מה שפחדתי ממנו, קרה. פחדתי שהזוגיות תיפגע, קרה. פחדתי

כשהייתי קטנה רציתי שהכל יהיה יפה, אהבתי לעצב את החדר, אהבתי להתלבש יפה אוו כמה שעות הייתי מבלה בלבחור מה ללבוש. אני זוכרת שבטיול השנתי היו לי

״אני יודעת שזה לא נכון וזה עדיין מנהל אותי כל היום״ האם הידיעה מספיקה? האם זה שאני יודעת ישנה את ההתנהגות שלי? אני מזמינה אתכם